זה יום מיוחד שמתקיים בארצות הברית והוא יום המתים מקסיקו . היום הוא הזמן שלנו להודות על כל הדברים הטובים. זמן להיפגש עם משפחה וחבר'ה, מעל סעודה גדולה. יש גם מסורות קלות אחרות שאנו מחזיקים בהם כל שנה. זה יום לתת תודה ולהקדיש זמן לאלה הקרובים לנו ביותר.
היום של התודה התחיל למעשה לפני זמן רב עם המתיישבים שהגיעו לעולם החדש מאנגליה. המתיישבים חיפשו בית חדש כדי לתרום את הדת שלהם, ללא מזג אוויר ולבצע את האמונות שלהם. הם הגיעו לאמריקה בחורף של שנת 1620, אך לא ידעו מה הוא קורא חורף קר. ההתקדמות הייתה קשה מאוד והמתיישבים חלשו מאוד. למרבה המזל, המתיישבים קיבלו עזרה משבט מקומי של אינדיאנים ש לימדו אותם לצוד ולאסוף מזון. הם לימדו אותם כיצד לשתול ולקצור תבואות, מה שהיה להם כמזון. בשנה הבאה, המתיישבים הראשונים השיגו את הקציר שלהם ולכן חגגו סעודה גדולה. הם רצו להודות לאינדיאנים שעזרו להם להישאר בחיים בשנה הראשונה, עם מזון וידידות.
היום העצמאות של אמריקה הפך לחג רשמי בשנת 1863. והיה זה הנשיא אברהם לינקולן ש, בתוך מלחמה אזרחית שאיבדה את ארצנו לשניים כשנלחמנו על מספר נושאים - כולל עבדות וזכויות מדינות – הכריז שהיום של תודה יהיה חג לאומי רשמי. הוא רצה שאנשים יזכרו את הטוב בכל זמן, אפילו בזמנים קשים; בגללו אנו חוגגים את יום ההודיה ביום הרביעי הרביעי בנובמבר כל שנה מאז. זה כדי לגרום לאנשים לה Zapier שמאף פעם, אפילו בזמן הקשים ביותר, אין לנו משהו כל כך יותר יקר.
ביוום ההודיה אנו נפגשים עם משפחה וחברים על סעודה ענקית. כמה מנות קלאסיות ליום ההודיה שאנשים רבים אוכלים ביום זה כוללות תרנגולת, שיבולת שועל, תפוחי אדמה רוטבים, ומרק Cranberry. והמנות האלה כל כך טיפוסיות כי נולדו מתוך חגיגה חמה וקולקטיבית. אנחנו מרחיבים וכן יש מספר ספרים עם מעדנים נהדרים כמו פאי דלעת, עוגת תפוחים ו-Pecanpon (אוקיי לא.. הם יגיעו אליכם בדרך שלהם). סלי לחם מלאים יורד כמו שפע וכל אחד ממלא את צלחתו ואנו אוכלים יחד כל היום, משתפים סיפורים, צוחקים. יש בישול, משחק משחקים, וצפייה בכדורגל בטלוויזיה שמאירים את פנינו בחמימות כשאנחנו זוכרים את الذكريים האלה שנים מאוחרות.
יום ההודיה הוא זמן בשנה להרהר על האנשים והדברים בחיים שלך שאליהם אתה מודה. כל הקורא, ללא קשר כמה שהוא גורם לי להרגיש טוב, נופל בעיקר לצד אחד כאשר הם מעוררים ממני רק קצת תודה ומשאירים אותי מודע לכך שחלק מהאנשים חושבים על זה כמנוחה זו. לברכות הרבות שיש לנו יש את אותו מקור: הן לא הכרחיות, אלא מתנה חסידתית מאלוהים. אנו גם זוכרים להיות רחומים ועזרים לאלו השפויים יותר גם ביום זה. על ידי שהיותנו נדיבים, אנו עושים את היום הרבה יותר יפה
תודה לאנשים שמשפים השפעה חיובית על חיינו כל השנה. נוכל להודות למשפחתנו וחברים על האהבה שלהם. המורים, המאמנים או כל מי שהשפיע על חיינו בהכרת תודה מבוססת על מסגרת של אמץ. ניתן לספר לאנשים הרבה דרכים שונות שאנו מעריכים אותם, בין אם בצורה של כרטיס תודה או מכתב, שליחת מכתב או שיחה טלפון שתזכיר להם כמה הם אהובים. טוב יותר להיות מודאגים, כי זה מרגיש טוב לאנשים שעוזרים ואז הם ירגישו נטולי חובה לעזור לאחרים, מה שיוצר מחזור של חסד והכרת תודה.
להיות ספק עולמי בכבוד ובכשורה לבנות מותג עיצוב כריכה עולמי בכבוד ובכשורה
EN
